אבל זה כמעט תמיד המצב, לא?

אתמול במשחק הגומלין הפסידה מכבי ראשל"צ בכדור-יד לקומלוי ההונגרית 35-36,
כמובן שההפסד הזה לא אומר כלום אחרי הנצחון לפני יומיים, קצת באסה אבל לא נורא.

למי שאוהב קולנוע, ישראלי ובכלל, מאד מומלץ לגשת לאתר החדש לקולנוע שעלה בכלל לא מזמן
האתר כאמור עדיין דנדש, ועדיין מעלים אליו תכנים ושאר ירקות, בציפיה להפוך לפורטל של כל מה שקשור
למידע על קולנוע וסדרות מישראל ומהעולם, וכמובן פיתוח קהילת אוהבי קולנוע תוססת.

מחר המבחן הראשון שלי להסמכת הלינוקס הרשמית. שולם, נקבע, סגור מראש.
לא שאני חושבת שהיא תקדם אותי יותר מדי עם מצב השוק כיום, ואני גם לא חושבת שלפני הנפילה היא היתה מקדמת אותי
יותר מדי. אבל זה עוד פרט שאולי יתן לי יתרון על אדם אחר בלי הרבה נסיון שרוצה להיות מנהל מערכת. נקווה.

וכן, אני עדיין\שוב בבית, בין משתעממת ללמודת לרגועה לעל סף התמוטטות עצבים.
אני יודעת שאני מקטרת די הרבה, ותכל'ס לא חסר לי יותר מדי (חוץ מעבודה וכנגזרת כסף), אבל אתם יודעים איך זה.

יש דבר אחד שלא יכול היה להיות יותר טוב - היא.
למרות הכל, ובכל מצב אנחנו ביחד. וכל מכשול גורם לנו לתמוך אחת בשניה, ורק מחזק את הקשר. מדהים.
אני בטוחה שבלעדיה כבר מזמן הייתי מאבדת כיוון ומטרה. או יותר נכון היה מפסיק להיות לי אכפת.
אין טוב יותר מזה.

באהבה

מי ראה אתמול? מכבי ראשון לציון בכדור-יד נגד קומלוי ההונגרית, סיבוב שלישי של גביע אירופה.
תוצאה: 40-27 למכבי ראשל"צ. 40-27.. במפעל אירופאי, נגד קבוצה אירופאית.
אמנם הקבוצה במקום הלפני אחרון בליגה שלה, ואת הקבוצה במקום הראשון אפשר רק לחלום על לנצח,
אבל גם נגדם לא נתנו לנו יותר מדי סיכוי בהתחלה… ותראו מה קרה. 40-27!

אז מזל טוב!

כרגע (18.25) גם משדרים את משחק הגומלין למשחק הנ"ל, שגם משוחק בארץ, והתוצאה בינתיים: 6-5… לנו.

חוץ מזה, לצערי אני צופה בכמה ימים האחרונים בשידורים של האח הגדול באינטרנט.
אין לי מלים.
כל דבר רע שחשבתי הוכפל לפחות פי שלוש, לגבי כולם (כן כן גם רנין, לאון ושיפשיף).
לא ברור לי איך אדם כמו שחר מסתובב חופשי ברחוב, ועוד יותר לא ברור לי מה הוא עושה בטלויזיה.
יצור חמום ואלים, וזה עוד לפני שבדקנו איזה סוג של ידע יש לו בגולגולת (ואז בדקנו - לא נמצא כלום).
גם.. אתה יודע.. העניין הזה עם הדיבור שלך.. אפשר לטפל בזה. בדרך כלל עושים את זה בגיל 3.

אחריו באה אינה.. אלוהים כמה טיפשות יש בילדה הזאת. ממש ברמת כתה ג', עם הבנת חיים של אשה מוכה
(ויסלחו לי הנשים המוכות, אבל אם היתה מישהי שאפשר היה להגיד עליה "- לעתיד.." זו היא),
שכאילו לא מספיק לה שהיא טפשה, היא צריכה גם שכולם ידעו את זה, ובווליום כמה שיותר גבוה.
מה שכן - אין על ריב בין אינה לעינב. ממש פנינת תענוג ביב שופכין.
הריבים הללו אמנם קצרים כי בשלב כלשהו (בדר"כ מוקדם) תתחיל אחת מהן לצעוק את מה שהיא רוצה להגיד ללא קשר לשיחה
(שזה הרי לא משנה כי ממילא היא לא הקשיבה מאז המשפט הראשון שעליו היא עדיין מגיבה), אבל למרות כאב האזניים זה שווה את זה.
אני באמת באמת מקווה שרובנו לא כאלה…

נראה כאילו נמצאה הסיבה לכך שהכלב שלי מתנהג כמו סוטה ומגרד את הגב שלו על כל רהיט\חפץ\אדם שהוא רואה באיזור.
הוא היה ככה מההתחלה, אבל אחרי תספורות ונקיונות ואמפולות נגד פרעושים לא תיארתי לעצמי שזו יכולה להיות הסיבה.
נאמר לי שיובש וקצת קשקשים זה נפוץ בזן של הכלב שלי (וולש טרייר.. .ממי), אז הנחתי שזו פשוט הסטייה שלו.. לכל אחד יש כזו.
היום בבוקר הרמתי טלפון לוטרינרית, כי נראה שהעניין הפך לרציני בשבוע האחרון, והכלב הפך לכמעט מציק מרוב שמגרד לו… מסכן.
הוטרינרית הסבירה לי שכנראה יש לבחור אלרגיה פרעושית כלשהי, שגורמת לקשקוש הזה בשלב קצת יותר מתקדם
(טוב נתנו לכלב להתגרד במשך חודשיים בטוח שזה התקדם), וכדאי לי לבוא אליה לטיפול תרופתי קליל וחידוש מלאי
הקפסולות שלי.
מבחינתי כמעט הוצאתי עליו חוזה השבוע.
כבר חודשיים בערך שאני תקועה בבית עם נפילת השווקים והיסטריית ההיי-טק הגואה, ואנשים -אני צריכה כסף! תנו לי עבודה!
אני אוהבת לינוקס - באמת! (אז די להציע לי לבנות אתרים כל הזמן!)
קשה לשבת בבית.. ועוד לקרוא על זה שיש אנשים שמחפשים עבודה כבר ארבעה חודשים (!!) אנשים עם נסיון… אז איזה סיכוי
יש לי (במיוחד כשאני תקועה בחור וכל ההיי-טק במרכז)? בורסה נבלה. הנה כרגע היתה שיחת טלפון. שום סיסטם, שו"ב אחד,
בניית אתרים אחד, ואחד לא ברור וזמני (שעליו הלכתי) שנשמע כמו סיסטם, אבל לא בדיוק. הוא גם זמני, אבל עדיף זמני שקרוב לנושא
מאשר טווח ארוך ששוב יתקע אותי בתור "בונת אתרים".

עולם מייאש קלות. אני מברי המזל שיש להם משפחה שבילתה את הצנע בלחסוך פרוסות לחם, אז יש עזרה.
ברור שזה לא נעים, אבל זה עוזר ללא ספק. מציל. בורסה נבלה.
לא רוצה לחשוב מה היה אם לא היה אותם.
הייתי צריכה ללכת לעבוד בעוד איזה משהו רגיל, אם בכלל הייתי מוצאת פה משהו באיזור (אפשרות יותר גרועה - לעבוד במשהו רגיל וגם רחוק).
היה קשה, וגם היה מרחיק אותי עוד כמה צעדים מהמטרה.
אני לא מהאנשים שיתייאשו. אמנם זה כרוך באינפנטיליות, אבל אי אפשר להיות אופטימי בלי קצת מזה. עוד מעט, עוד קצת, יהיה טוב.

טוב די לעכשיו, אני הולכת לוטרינרית. לפחות שלמישהו תהיה הקלה היום.

אתם מאמינים שעוד היתה לי תקווה שהם חיים? שהכל חלק מתעלול תקשורתי? שאולי יהיו פצועים, אולי אחד מת..
אבל שלפחות אחד גם יהיה חי?

עלוב..
איך הם משחקים על החולשות שלנו, על זה שגם תמורת גופות נעשה הכל.
הנבלה הקטן הזה שלא יצא מהבונקר שלו כבר שנתיים יושב וחוגג, ועוד מעט כל המדינות מסביבנו יתמלאו בחגיגות נצחון על שחרורם של רוצחים - רוצחינו. ומישהו חושב שלא תהיה עוד פעם?

לא יכולה להתמודד עם זה.
זה הזמן להכריז על מדיניות ארה"ב - לא עושים עסקאות עם מחבלים!
שירקבו הגופות (וסליחה למשפחות), שיסתמו הדתיים - חלל מלחמה זה חלל מלחמה.
לא יתכן שכל פעם מחדש נזחל על הרצפה והם יחשבו שהם ניצחו. הם שברחו לבונקרים ולא ירו כדור במשך שנתיים. הוא שנואם כל שבוע מתוך בונקר.. הממשלה שלנו עלובה, אבל לפחות היא לא מתחבאת מתחת לבלטות (רק הכסף שלהם שם). אמר נכון אביו של גולדווסר לידיעות - אם אי הודאות שלי הוא הישג נסראללה - רחמיי.
לא רוצה להתחיל לדבר על זה. זה לא יגמר. יום רע לנו.
למי שרוצה - סקירת השנתיים האחרונות - תתעצבנו לבד.

~~~~~~~
תנצב"ה.

~~~~~~~

ובכן!

אחרי הפוסט הקודם הביאה חברה טובה את קיומה של הקטנה הבאה לידיעתי.
אמנם אני פחות אוהבת אותה משום מה, יכול להיות שזה קשור לזה שהיא שרה קצת כמו קרמיט
(או שזה קשור לאסייתיות שלה - קשה לי לאהוב פנים כאלה עזבו אותי בשקט), אבל אין ספק שיש שם כשרון כלשהו…יודעים מה, תשפטו אתם.

ועכשיו סתם כי בא לי:

אני והבירה שלי נהיה פה..

לאחר קצת מחשבה החלטתי לא לכבות עדיין את Cricket Moods..
יש לי פינה חמה אל  מצבי הרוח האלה מימי LiveJournal אז החלטתי בינתיים לעברת אותם, ולהוריד אותם אל סוף הפוסטים..

זה לא אומר שבכל הפוסטים יהיה מצברוח, אבל זה אומר שאני אשאיר את התוסף דלוק לעוד תקופת הרצה..

שלוש בלילה… אלו השעות היחידות שיש לי מחשב
בחיים לא פינטזתי על לאפטופ (פויה!!!) כמו שאני מפנטזת עכשיו..
פייסבוק..! אני מתגעגעת לפייסבוק..! How is that possible..?

ועוד לא התחלתי בכלל לבכות על המשחקים שלי.. גלובל שלי שיחק כלכך יותר
טוב מאצלי..

אייי… פוסטים קשים השבוע
לילה טוב לכל בית ישראל, וגם לאלה שלא מפה..

מיד, הצצה לפרק הבא..!

בפרק הבא:

זה ישראל חבר'ה!!
..ערד, לא פחות ולא יותר..
זאת ועוד - מחר

הלך. הלך לבלי שוב.כן. זה היה מהיר, שקט, ואכזרי.
ציפיתי שזה דווקא יהיה יותר רועש, קצת הכנה, קצת רעשים..
מאבק אולי

לא.
ככה, כמו כלום.
ככה הלך מחשב. זהו. מת.
בהתחלה הוא עוד הסכים להדלק, ורק הכרטיס מסך לא עבד, אבל אחרי
שניים-שלושה ריסטארטים הוא החליט לסגור את הבאסטה סופית.

דקת דומיה לזכרו של המחשב, שאולי לא היה שלי במקור, אבל בהחלט ניסה
והשתפר והצליח לעמוד במשימה של להיות המחשב שלי כמו נינג'ה.
בלי לקטר על השעות הארוכות, על חוסר החופשים והתנאים הסוציאליים
אפילו פעם אחת לא ילל על זה שהוא תמיד מריח כמו מאפרה ורטוב מקפה

היה שלום חבר יקר!

מתישהו בהמשך יהיה גם עדכון על החדש שבדרכו לספק את צרכיי!!

…היא טובה בשבילי, אז היום אני לא נותן לה ללכת..

לא היום לא מחר, לא אף פעם לא בגלל דיעה של מישהו אחר.
אני לא הבן אדם הזה.
מצד אני אף פעם לא הייתי צריכה ממש להלחם בשביל מי שאני
בשביל שמישהו אחר יגיד סוף סוף - אה, זה בסדר איך שהיא חיה. אני מוכן לחיות עם זה, נרשה לה.

אין לטעמי חוצפה יותר גדולה, יוהרה ויומרה יותר גדולה מאשר לחשוב שיש לך את הכח לחלק את האישורים הללו
עוד כשהייתי ילדה, לפני שידעתי מה אני מי אני וכו' ידעתי שאני כזו. ידעתי שאני אף פעם לא מתפשרת
על מה שעושה לי טוב - כל עוד הוא לא פוגע באנשים אחרים.
זו נראתה לי דרך מצוינת לחיות את החיים, חיה ותן לחיות, לא?

בדיוק כשרציתי לקבור את הכל ולקפל את הדגל
ועד שמצאתי אמת אמיתית והיא שמה לי רגל
תחזיק במוטות שתקעו אנשים ותקשיב
זה נגד הרוח
מעיפה בניינים ונותנת לי כוח

ומה תעשה עם המאבק הזה? כמה אבסורד זה "להאבק" רק כדי שתוכל לחיות בשקט, בבטחון
בשביל הרבה אנשים זה גם להיאבק על הזכות שלהם לחיות, על הזכות שלהם לצאת לרחוב בלי לפחד
בלי להתבייש במי שהם, או במי שהם עושים ולא לחשוש שהנה עוד רגע חבורה של "הוגי דיעות"
יתנפלו עליהם בנסיון חינוך אחרון, או סתם מתוך שנאה ואי הבנה כמו שהרבה ניאנדרטלים אוהבים לעשות
(אותם ד"א אפשר לזהות בגיל מוקדם, אלו אותם ילדים שיתעללו בחיות כי הם יכולים ע"פ רוב.)

ביום שמש יפה אני קם מאוחר ופותח חלון לרחוב
יש מיליון אנשים שעוברים לפני קצת רחוק וקצת קרוב
ויש יופי של ים והאוויר כבר נקי מהגשם שהיה כאן אתמול
האהבה שלי, אם זה חיוך אמיתי אני הפסקתי לשאול
אני הפסקתי לשאול, אז עכשיו
אני לא נותן לה ללכת…

אני מי שאני, ואני לא אתנצל. לשלוח אותי לכל מיני ארצות ליצג את המדינה לא היתה שום בעיה
כשזה שירת את האינטרסים.
לבקש ממני לחתום שנים על גבי שנים קבע בכל מיני יחידות מיוחדות זה גם בסדר..
להציע לי תפקידי הדרכה וחינוך לילדים - מצוין..! (כל עוד אף אחד, אבל אף אחד לא יגלה שלסבית
רחמנא ליצלן עוזרת בחינוך ילדיהם)
אבל חוץ מזה, אזרחית סוג ב' גברת.. אז מה עם התחתנתם? זה לא נחשב, לא. אתם לא יכולים להתחתן בכלל.
אז מה אם יש לכם ילד ביחד, זה לא יכול להיות, זו לא משפחה..
ומה זאת אומרת אתם רוצים לאמץ? מה גורם לכם לחשוב שינתן לכם? איזה מן משפחה תתנו לו?
הרי הומואים כל הזמן מזדיינים וחוגגים, מלאי מחלות ופריצות, סוטים וחולים - אסור לתת להם
הילד יגדל להיות סוטה..! חולה נפש..! פושע… או הכי גרוע - הומו כמוהם!

….מה שכן, אם אתה ממש מיוחד, וממש צריך אותך, נסכים לנצל אותך, אם רק תסתיר את עצמך.

וכל זה התחיל מזה ששמעתי את השיר, השיר שמדבר על זה כלכך טוב, כלכך יפה.
אז חברים, על האהבה שלי אני לא מתפשרת, ואם היא עושה לכם רע - אז אתם אלו שצריכים להתמודד
כי בניגוד אליכם יש מגזר שלם של אנשים שאפילו להתחבק בציבור גורם להם לאי נוחות. הם יודעים שחצי
מהאוכלוסיה כרגע סובבה את הראש, יכול להיות שהם אפילו שמעו את הלחשושים הנדהמים "איך הם מעיזים לפני כולם"
ומה הם עשו? לא אמרתי התנשקו אפילו, אמרתי התחבקו.. "תראה תראה אותם…! פשוט דוחה…עוד רגע
הם גם יזדיינו מולנו"

תראו לי זוג סטרייטים שמתבייש להתנשק קצת לפני אנשים, שלא לדבר על ללכת הרבה מעבר לזה כמו שהרבה
זוגות סטרייטים תמיד מרגישים נוח לעשות, גם אם זה בציבור… למה לא? זה נורמלי.. נורמלי.. גועל נפש.
אין שום דבר נורמלי בלראות שני סטרייטים בפורפליי במקום ציבורי אין שום דבר נורמלי בלראות כל זוג בפורפליי במקום ציבורי. נורמלי מאד לראות שני אנשים אוהבים מתנשקים או מתחבקים.
כל עוד הם אנשים נורמליים.
צריך לקבל אישור לזה, שזה לא גורם אי נוחות לאף אחד. אנשים יכולים להפגע. זה הרי כמעט פורנו.
(את הכל כמובן אפשר להביא בהקבלה גם לדה-קרמינליזציה של המריחואנה בארץ, את השקרים ותמרון הציבור
ע"מ לשמור תקציבי משרדים, ההתעלמות המוחלטת מהבעיות האמיתיות בארץ והתעסקות בנושאים ה"קלים", חוסר המודעות לחשיבות החינוך, מניפולציות של סקרים ודיעות קהל. …פעם הבאה… ;))

חברה שלי ואני, אנחנו נתחתן. אנחנו כנראה נצטרך לנסוע לקנדה בשביל זה, אבל זה יקרה.
אחרי זה תהיה בארץ מסיבה ענקית, מסיבת חתונה כמו שצריכה להיות, כמו שזוגות שלא צריכים למצוא ממון
להטיס את המכרים, המשפחה, והחברים הכי טובים שלהם חצי עולם, כמו אלו שעושים את זה בארץ.. נורמלי.
אבל מתישהו, מתישהו אני בטוחה שיפרידו סוף סוף את הדיעות הקדומות, השנאה והדת מהארץ. הארץ שלנו
שכולנו כלכך אוהבים ותושביה משניאים אותה עלינו.

ונסיים בעוד קצת עברי לידר (הראנדום בוינאמפ לא מוותר ;))

אמרו לה לגשת, אמרו לה לשכב
לחצו לה בבטן, הרביצו בגב
אמרו לה ילדה, את פנים אחרות מכולם
אמרו לה ילדה, אין לך מקום בעולם

אמרו לה תראי, את חושבת אחרת
וגם כשגדלת את עדיין זוכרת
נשברת ועפה לשמיים שלך

ואולי במקרה יגמרו החיפושים
ואולי הוא יהיה הדבר שבשבילו
החזקת חיים

ואומרים לה לשמוח, רוצים שתאהב
רוצים שתצחק, שתחיה ועכשיו
אבל איך בחלום, היד מתרוממת
זה נראה אמיתי והנה היא שוב
משחקת איתם והם נחמדים
אוספים ממתקים ושומרים

שאולי במקרה יגמרו החיפושים
ואולי הוא יהיה הדבר שבשבילו
החזקת חיים

ואיפה החיים שלך היום, הא?
מערכת ויתורים גדולה
זה לא האמיתי שמחפשים
זה רק הרגש שחוטף מכה
דירה יפה בעיר קרה, רחוק מכאן
כל כך רחוק עכשיו, רחוק מכאן

ואולי הוא יהיה הדבר שבשבילו
החזקת חיים
ואיפה החיים שלך
ואיפה חברים שלך

*עברי לידר - ביום שמש יפה
*עברי לידר - ואולי

שבת שלום